<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יהודה נשיאה</h1>
<h2>דף כה:</h2>
ונראה דמה שהירושלמי מונה דבשלשה מקומות הללו נקרא [ר' יהודה נשיאה] רבותינו, לאפוקי הא דפרק אע"פ הלכה דמורדת [כתובות ס"ג ע"ב] דגרסינן ורבותינו אמרו שיהיו מכריזין עליה ארבע שבתות. וכדגרסינן בפרק א' דסנהדרין [י"ב ע"א] ורבותינו התירו להביא ירק מחוצה לארץ לארץ. ובירושלמי דמסכת שביעית בס"פ שלש ארצות [שביעית פ"ו ה"ד] פי' דהאי רבותינו הוא רבינו הקדוש. וכן ההיא דשלהי סוטה [מ"ט ע"א] דתנן בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא כלה באפריון תוך העיר ורבותינו התירו שתצא כלה באפריון בתוך העיר. ובכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים [ע"ח ע"ב] רבותינו חזרו ונמנו בין שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו לה משנתארסה וניסת הבעל מוציא מיד הלקוחות. כל אלו וכל שאר ממקומות שהוזכרו [שם] רבותינו אינו רבי יהודה נשיאה. מיהו תימה הוא שהוזכר בברייתא.
גרסינן בעירובין פרק כיצד משתתפין [פ"ז ע"ב] ת"ר ג' דברים התיר להן ר' חנניה בן עקביא לאנשי טבריא וכו'. ואפילו הכי לא קרו ליה בי דינא שריא. משום דדוקא לאנשי טבריא [התיר] כדאיתא דמשום אוגנים וקרפפות מקיפין אותה אבל בשאר מקומות לא. ובאלונטית סבר לה כרבי שמעון. והטמנת עצם נמי משום דאנשי טבריא תניין, כי בשביל שאינן בטילין ממלאכתן אבל לעלמא כרבנן סבירא להו. הילכך כיון דלא התיר לכל לא נקרא בי דינא שריא.
מיהו הא יש לשאול דגרסינן בפרק במה אשה הלכה דסנדל [שבת ס' ע"ב] אמר רבי חייא אי לאו דקרו לי בבלי שרי איסורי הוה שרינא ביה טובא. וכן נמי ההיא דפרק חבית שנשברה [שם קמ"ה ע"ב] רב יימר אכשר עד מפי עד לעדות בכור וקרי עליה מרימר יימר שרי בוכרי. ואיתא נמי בבכורות פרק כל פסולי המוקדשים [ל"ו ע"א]. והא לא התיר אלא דבר אחד. ויש ליישב דהא דרב חייא ורב יימר ומרימר לחודיה קרייה הכי. ורבי חייא חייש לליזה דבר שכבר נהגו בו איסור ולא רצה להתיר.
ונחזור למעלה על תוך כדי דיבור. בפרק ראשון דמסכת מכות הלכה על פי שנים עדים [ה' ע"ב]. דתנן התם מנין [אפילו] הן מאה בגמרא. אמר רבא והוא שהעידו כולם תוך כדי דיבור אמר רב אחא מדיפתי לרבינא מכדי כדי דיבור כמה הוי כדי שאילת תלמיד לרב וכו'. שמעינן מינה כיון דאמוראי בתראי שוין בהכי דהכי הילכתא ולא כרבי יוסי.
גרסינן בפ"ג דברכות ירושלמי [פ"ג ה"א] כד דמך רבי יודן נשיאה אכריז רבי ינאי ואמר אין כהונה היום. ומייתי מהכא שיטמא הכהן לכבוד הנשיא. כד דמך רבי יהודה נשיאה בר בריה דרבי יהודה נשיאה דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא בכנישתא דצפרין וסגריה. ונראה כי בן בנו דרבי יהודה [נשיאה] אף הוא נקרא "נשיאה". ואין לפרש בר בריה דרבי יהודה נשיאה הוא רבינו הקדוש. אלא רבי יודן נשיאה הוא בן בנו של רבינו הקדוש ורבי יהודה בר בריה דרבי יהודה נשיאה הוא בן בנו של רבי יהודה נשיאה שאף הוא נקרא רבי יהודה בן גמליאל לפי מה שסידרו הגאונים כמו שכתבתי בתחילת ספר יחס הנשיאים מרבי ואילך. וכן הסדר לר' גמליאל בנו לרבי יודן אחי רבי חנניא הנולד באסיא. לר"ג היושב באושא ומושבו בבית שערים. לרבי יודן שהיה יושב בציפורי לר' גמליאל שהיה יושב בטבריא. לרבי יהודה הנשיא גדול הדור לר"ג לרבי הילל. עד כאן מצאתי סדר הנשיאים. הרי כמה רבי יהודה בן גמליאל שהיו מבני בניו של רבי וירשו הנשיאות. לקיים "ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה". במהרה בימינו.
